רונן מרדכי גרין מסביר על היתרונות והחסרונות של שיטות לאיסוף המידע הראשוני לעומת שיטות לאיסוף מידע שניוני שיטות לאיסוף מידע ראשוני ושניוני משמשות לטובת מחקרים באקדמיה, ע”י פירמות אזרחיות, גורמים פרטיים וכל גורם אשר עומד בפני סוגיה אותה הוא נדרש או רוצה לבחון. העדיפות של החוקר באשר הוא, הינה לקבל מידע ממקור ראשון ולא להסתמך על נתונים ומסקנות שהגיעו אליהם קודמיו. הכוונה לדוגמא באיסוף מידע ע”י ראיונות, סקרים, שאלונים וכו’. עם זאת, שיעור ההיענות, בעיקר כאשר אנו מדברים על פירמות פיננסיות או מנהלים בכירים בפירמות אלו הוא נמוך מאוד (סביב ה- 15%), לכן לא פעם נאלץ החוקר להיעזר במקורות מידע שניוני אשר גורמים אחרים טרחו לאסוף לטובת עבודתם, כדוגמת כתבות עיתונות, מאמרים, דוחות תיעוד של מחקרים קודמים ועוד. העדיפות, ללא שיקולי זמן, עלויות, משאבים, נחקרים וכו’, היא לפנות למקורות ראשוניים, אולם אין מנוס מלהיעזר במקורות שניוניים. במקרים אלו, ככל שהמקור למידע שניוני הוא בעל מוניטין טוב יותר, קיימת נכונות גבוהה יותר להשתמש במידע. לעומת זאת, כאשר נתקלים במקורות ידועים פחות, הדבר דורש משנה זהירות, בדיקת הנתונים ולקיחתם בעירבון מוגבל. על מנת לייעל תהליכים ולחסוך בעלויות, יש חשיבות לחפש מקורות מידע שניוני לפני שמתחילים לחקור מקורות מידע ראשוני. ע”פ דבריו של רונן מרדכי גרין ככלל, יש להתחיל כל מחקר שיווקי בחיפוש מקורות מידע שניוני, חיפוש אשר במקרים מסוימים עשוי לחסוך בצורך באיסוף מידע ראשוני. לצורך איסוף מידע ראשוני, ישנם כיום אלפי מנועי חיפוש שונים ומגוונים, למטרות כלליות או פרטניות וממוקדות. נהוג להבחין בין סוגים של מנועי חיפוש כגון: מנועים כלליים, מנועי על, מנועים ייחודיים או מתמחים, מנועים פנימיים. דרך פעולתם של כל מנועי החיפוש מבוססת לרוב על שיטה אחת עיקרית – אגירה ממוכנת של חלקים נרחבים מהמידע ברשת, ובנייה אוטומטית של אינדקס למידע שנאגר. אינדקס זה הוא לב מנוע החיפוש. למעשה, כאשר אנו מפנים שאילתת חיפוש, הרי שהשאילתה פונה אל האינדקס של מנוע החיפוש ולא אל הרשת עצמה. מנגנוני פעולתם של מנועי החיפוש אינם דורשים את אותו מאמץ הנדרש בבנייה ותחזוקה של מדריכים מסווגים. מטרתם היא איתור מידע רלוונטי ולא עיון וסווג מעמיק של המידע. איסוף מידע שניוני מתבסס על איסוף ממגוון מקורות של נתונים ואינפורמציה שנאספו ע”י אחרים ואוחסנו אל תוך ארכיון. מידע שניוני הוא בעצם מידע גלוי או מידע ממקורות גלויים וההגדרה שלו הולכת ומתרחבת עם הזמן עד כדי כך שניתן לסווג כל פיסת מידע שיצאה לאור תחת כותרת זו. רונן מרדכי גרין מסביר כי המקורות למידע שניוני יכולות להיות בראש ובראשונה האינטרנט, דיווחים ממשלתיים, פטנטים, מחקרי תעשיה, ארכיונים של נתונים. כמו גם ספרים ומגזינים, עיתונות ומאמרים שנמצאים בספריות. איסוף מידע שניוני קרוי גם מידענות.  המידע הגולמי, שנאסף ע”י אחרים, יכול להיות לעיתים זמין לציבור, אבל במרבית המקרים מידע זה עובר תהליך של עיבוד לפני שהוא מוצג לציבור. המידע, שמוצג בסופו של דבר, הוא מידע תמציתי וזה בעצם המידע השניוני. מחקרים המבוססים על מידע שניוני שונים מאלה המבוססים על מידע ראשוני. המידע שנאסף במחקר שניוני, איננו באחריותו של החוקר, משום שהוא נכנס לתמונה רק לאחר שכבר בוצעו מאמצי אחרים באיסוף הנתונים. לעומת זאת, במחקרים ראשוניים, החוקר אחראי על תוכן המחקר, איסוף המידע, ניתוחו ועיבודו. באופן כללי, לאיסוף מידע שניוני יש מספר של יתרונות על פני האיסוף של מידע ראשוני, והמשמעותיים ביותר מביניהם הם זמן ומחיר. בצד היתרונות של שימוש במידע שניוני לעומת שימוש במידע ראשוני ניתן לציין כמה נושאים. הראשון הינו רמת עיבוד החומר. בניגוד למידע ראשוני שהוא חומר גלם המאחסן מידע חשוב ביחד עם פרטים בלתי רלוונטיים (“רעשים”), מידע שניוני עבר עיבוד וניתוח ראשוני המציב את האינפורמציה לאחר ניקוי אותן נקודות המפריעות לזיהוי האינפורמציה החשובה באמת. מבחינת המענה הניתן מאיתור המידע ואיסופו, השימוש במידע שניוני זמין יכול להיות מתאים והולם מספיק בכדי לספק תשובות לשאלות מסוימות ובכדי למצוא פתרונות לבעיות כלשהן. לעומת זאת, איסוף של מידע ראשוני לא ייתן בהכרח את המענה הנדרש. כאמור, מבחינת העלויות, הרבה יותר זול כלכלית לאסוף מידע שניוני מאשר לאסוף נתונים ראשוניים. כך באותה רמת תקציב ניתן לקבל הרבה יותר אינפורמציה ממידע שניוני מאשר האינפורמציה שיכולים להשיג ע”י מידע ראשוני. לצד ההיבט הפיננסי קיים נושא הזמן. מציין יזם הנדלן רונן מרדכי גרין שהזמן הנדרש באסיפת מידע ממקורות שניוניים קטן יותר באופן משמעותי מהזמן הנדרש בכדי להשיג מידע ראשוני. נושא חשוב נוסף הינו דיוק נתון המידע הנאסף. נתונים ממקורות שניוניים יכולים להיות מדויקים יותר מאשר נתונים הנאספים ממקורות ראשוניים. נתון זה לא נכון בהכרח, אולם ניתן לדוגמא לקחת מקרים בהם הממשלה או ארגון בינלאומי מבצע סקר שהיקפו גדול, אשר יכול להניב תוצאות מדויקות ואמינות הרבה יותר מסקר אשר בוצע בהיקף קטן יחסית. לצד ההיבטים שעלו, יש מקום לציין, כי מקורות שניוניים של מידע יכולים להוות נקודת התחלה שימושית ומועילה בהצעת הניסוח של הבעיה הנחקרת, השערות החוקר ושיטות המחקר. כמו כן, מידע ממקורות אלו יכול לשמש ככלי השוואתי טוב בעזרתו ניתן להשוות נתונים חדשים עם נתונים קיימים למטרות בהן נדרש לקבוע שינויים או מגמות.  לצד היתרונות שצוינו במידע ובמקורות שניוניים, יש לקחת בחשבון שלמידע שניוני זה יש גם חסרונות. בראשם, הצורך לבחון היטב את אמינות המקור ואת איכותו של המידע. קיימות מספר בעיות שיכולות לנבוע כתוצאה משימוש במידע שניוני ומקורות שניוניים. קיימת הבעיה של שימוש בהגדרות של גורמים אחרים. כאשר מבססים את המחקר על מידע שניוני, על החוקר להיות זהיר עם ההגדרות, כפי שהוגדרו ע”י האנשים שהיו אחראים על אסיפת והכנת המידע. יש לשים לב, שההגדרות יכולות להשתנות במשך הזמן. במידה ולא מזהים שינויים אלה, מסקנות מוטעות יכולות להתקבל. לצד זאת, שימוש במידע שניוני עשוי להוות גורם סיכון לביצוע טעויות. כאשר החוקר מנהל מחקר בשדה הוא יכול להעריך אי-דיוקים במדידות ע”י סטיות תקן. באופן כללי, אי-דיוקים אלה לא מתפרסמים במקורות מידע שניוניים. הפתרון היחידי להשגת דיוק יהיה ע”י יצירת קשר עם האנשים שביצעו את המדידות בפועל, וזה לא תמיד מתאפשר. לעיתים, קבלת החלטות קריטיות בנושאים מסוימים מחייב רמת דיוק גבוהה מאוד של מדידות, אשר עשויה להיות בעייתית כאשר משתמשים במידע שניוני. באופן דומה, על החוקרים להיות מודעים לבעייתיות זו ולהיות זהירים מהטיות כאשר עבודתם נתמכת במידע שניוני. הטיות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בגלל האינטרסים הקבועים של גופים מסוימים. למשל, חברות מסחריות נוטות להגזים בהערכת נתח השוק שלהן וזה בגלל שנתח שוק גבוה יכול למשוך משקיעים במניותיה של החברה. לכך מצטרף גם נושא המהימנות של המידע השניוני. האמינות של סקרים שמתפרסמים יכולה להשתנות במרוץ הזמן. רונן מרדכי גרין ממשיך ומוסיף כי יש מצבים בהם המערכות שאוספות נתונים משתנות עם הזמן מבלי לרמוז על כך לקורא שבוחן את נתוני הסקר. היבטים נוספים במתודולוגיה של המחקר שיכולים להשפיע על אמינות המידע השניוני במקרה של סקרים הם: גודל המדגם, שיעור התגובה, תרשים השאלון ושיטות הניתוח. כמו כן, חשוב לציין, כי סקרים מתבצעים בדרך כלל במרווחים של 10 שנים, לכן יש חשיבות לשים לב שבמאגר הנתונים המשמש את החוקר לא ייכלל מידע שתוקפו פג בתקופה בה הוא מבצע את עבודתו. נוסף על החסרונות שצוינו, יש כמובן לקחת בחשבון את המידע שאינו מופץ לציבור ושניתן לאתרו. בהסתכלות על מידע שניוני, אנו בוחנים את המידע הגלוי הזמין, אך לעיתים דווקא המידע שאינו זמין הוא המידע הקריטי. לדוגמא, ניתן להגיע למסקנות מוטעות על יכולות טכנולוגיות של חברה, מהסתכלות על הפטנטים אותם הוציאה. אך לעיתים דווקא הפטנטים אותם לא הוציאה, בשל חשש להעתקה, יכולים להוות את היתרון הטכנולוגי שלה בשוק. חסרון אמינות המקור, איכות המידע ומהימנותו, פחות רלוונטיים כאשר אנו מדברים על איסוף מידע ראשוני. מקורות המידע השניוני נחלקים למקורות פנימיים למידע שניוני ומקורות חיצוניים למידע שניוני. מקורות פנימיים למידע שניוני יכולים להיות נתוני מכירות (הזמנות, הספקת הסחורה, עלויות יצור, עלויות מכירות, הפקת חשבוניות, החזרת סחורה וכו’), נתונים פיננסיים (מאגרי מידע הכוללים רישומים על עלויות הייצור, אחסון הובלה ושיווק עבור כל אחד מהמוצרים וקווי הייצור שלו), נתונים על עלויות תובלה, אחסון נתונים (נתונים על קצב מכירת המלאי, עלויות הכרוכות בטיפול במלאי). מקורות חיצוניים למידע שניוני יכולים להיות מוסדות השלטון (הארצי והמקומי) אשר כוללים נתונים סטטיסטיים על האוכלוסייה, סקרים סוציאליים, וסקרים על הרגלי הוצאות המשפחה, נתונים סטטיסטיים על יבוא וייצוא, נתונים סטטיסטיים על יצור, נתונים סטטיסטיים על תעשיות עיקריות במשק וכו’. ישנם גם איגודי מסחר, משרדי לשכות למסחר, מוסדות המדינה ומוסדות בינלאומיים (סקירות כלכליות של הבנקים, דוחות מחקרים אוניברסיטאיים, ירחונים וכתבות, הבנק העולמי, וכו’), חברות מאגרי מידע ועוד. כאמור, לא כל מידע הנרכש או מושג ממקורות שניוניים הוא תקף ואמין בצורה אחידה. לכן יש להעריך מידע שניוני בזהירות, ובהערכתו יש לקחת בחשבון את האקטואליות ואת האמינות שלו. לסיכום, כדאי לבצע חיפוש מידע שניוני לפני כל חיפוש מידע ראשוני. המידע השניוני בלבד עשוי להספיק לפתרון הבעיה או לפחות לעזור לעורך המחקר להבין טוב יותר את הבעיה אותה הוא מנסה לפתור. מידע שניוני ניתן להשגה מהר יותר וזול יותר ממידע ראשוני והוא יהיה בדרך כלל יותר מדויק. עם זאת, ע”פ רונן מרדכי גרין, לפני שניתן להשתמש במידע שניוני חייבים להעריך את המידע ואת מקורו. תשומת לב יתרה צריכה להינתן להגדרות, לשיטות מדידה, הטיית מקור המידע, אמינות והתקופה עליה המידע תקף. ככל שניתן חייבים להשתמש במספר מקורות מידע כדי לאמת את עקביות המידע. חשוב לזכור, כי קיים פוטנציאל רב במידע שניוני בארגונים אותם עורך המחקר מעוניין לחקור ויש לפתח נגישות אליו. מידע בעל ערך רב ניתן להפיק מתוך נתונים הקשורים למכירות, מקורות מימון, ייצור, אחסון ותובלה. כך ,כאשר אורך המחקר מתחיל לבדוק את כל מקורות המידע השניוני באופן סיסטמתי, שפע מידע רלוונטי יתגלה. חיפוש של מידע שניוני שיצא לאור חייב להתחיל עם בדיקה במדריכים ובאינדקסים, אשר יפנו את החוקר למקורות הרלוונטיים. כמעט תמיד, ובכל מקום בעולם, מקורות מידע אלקטרוני יניבו תוצאות רבות יותר מאשר מידע מודפס שיצא לאור. עם הופעת ונפוצות האינטרנט ותקליטורי המידע, חיפוש של מקורות מידע שניוני הפך לדרך היעילה יותר לאיתור מידע. בהקשר זה, מערכות מידע המבוססות מחשב מאפשרות גישה קלה ומהירה יותר לבסיסי נתונים רבים, ביניהם מקורות ביבליוגרפיים, מקורות נתונים מספריים, מקורות מדריכי–אינדקס ומקורות טקסט.

רונן מרדכי גרין מציין כי תכנית עסקית הינה מסמך מקיף, כתוב ומאורגן היטב, המשמש כמדריך ליזם. התוכנית מתארת היבטים חיצוניים (רגולציה, תחרות, שינויים בטעמי הצרכנים וכדומה) ופנימיים (שיווק, מימון) הקשורים בהקמת המיזם ואת האסטרטגיות להשקתו . התוכנית מהווה שילוב של היבטים פונקציונאליים שונים, כמו השיווק, המימון ומתייחסת להחלטות הנוגעות לטווח הקצר והארוך עבור שלוש השנים הראשונות של העסק. התוכנית עונה על השאלות וממפה את השלבים בהם נמצא היזם: היכן אני כעת, לאן פני מועדות, כיצד אגיע לשם. היקף וערכה של התוכנית- מי קורא אותה? התוכנית תיקרא ע”י המשקיעים הפוטנציאליים וגורמי המימון, העובדים הפוטנציאליים, ספקים, לקוחות ויועצים. היזם צריך להיות בקיא בפרטי המיזם. הלקוח על היזם לבחון את המוצר שלו דרך עיני הלקוח. משקיעים מצפים לתשואה על ההשקעה. על היזם להשביע את רצונם של בעלי העניין. כתיבת התוכנית העסקית מסייעת ליזם להגשים את רעיונו החדשני: משמשת ככלי לגיוס הון ומימון הנחוצים למיזם. האינטרס של הגורמים המלווים כסף לטובת הקמת המיזם, הוא היכולת של המיזם החדש להחזיר להם את החוב בפרק זמן מסוים, ואת המידע הזה הם מקבלים מהתוכנית. המשקיעים הפוטנציאלים מחפשים ללמוד על אישיות היזם, את המחויבות האישית שלו ונכונותו לקבל על עצמו את ההקרבה האישית.  התוכנית  מסייעת לרתום עובדים, ספקים ולקוחות למיזם החדש. הספקים ירצו לראות את התוכנית, בטרם יחתמו על חוזה התקשרות להספקה. לקוחות ייתכן וירצו לראות את התוכנית, לפני שיקנו את המוצרים, שהרי הם מסתמכים על הספקת המוצר לטווח ארוך.