נטילת סיכונים

כל הדיון הקודם בנוגע ליזם שהוזכר על ידי רונן מרדכי גרין אשר הזכיר את מרכיב נטילת הסיכונים. נטילת סיכונים – כלכלית, חברתית או פסיכולוגית היא חלק מתהליך היזמות. ניתן להעריך התנהגות של כזו על ידי מענה לשאלות הבאות. אם התשובה חיובית לשאלו 2,5 ו-9 יש צורך גדול בפיתוח הנכונות ליטול סיכונים. מחקרים רבים הנוגעים לנטילת סיכונים ביזמות התמקדו במרכיב זה. למרות שאין מסקנות חד משמעיות נטילת סיכונים הוא בהחלט מרכיב חשוב בהוויה היזמית.

1. האם אתה יכול להסתכן בהשקעות כספים מבלי לדעת את התוצאות?
2. האם אתה לוקח מטריה לכל טיול שאתה יוצא? בקבוק מים חמים? מד חום? 
3. אם אתה חושש ממשהו, האם תנסה לכבוש פחד זה?
4. האם אתה אוהב להתנסות באוכל חדש, מקומות חדשים, וחוויות חדשות לגמרי?
5. האם אתה צריך לדעת את התשובה לפני שאתה יודע את השאלה?
6. האם הסתכנת במשהו בחצי שנה האחרונה?
7. האם אתה יכול לגשת למישהו זר לחלוטין ולהתחיל לנהל עימו שיחה?
8. האם נסעת בדרך בלתי מוכרת באופן מכוון?
9. האם אתה צריך לדעת שהדבר נעשה עוד לפני שניסית זאת?
10. האם אי פעם יצאת לפגישה עיוורת?

רקע ותכונות יזמיות 

למרות שהיבטים רבים ברקע של היזם נבדקו, רק כמה מהם הבדילו אותו מהמנהל. התחומים שנבדקו  כללו: ילדות, אוירה משפחתית, חינוך, ערכים אישיים וניסיון תעסוקתי. 

ילדות ואוירה משפחתי

נושאי מחקר מסויימים נבדקו שכללו סדר הלידה (מיקום הילד במשפחה), מקצועות ההורים, סטאטוס חברתי ויחסים עם ההורים. המחקרים הראו שסדר הלידה הביא לקונפליקט בתוצאות, הנינג וג’רדים מצאו שמנהלת – אישה היא בד”כ הבכורה במשפחה. ע”פ רונן מרדכי גרין ההנחה היא שילד ראשון או ילד יחיד מקבל תשומת לב מיוחדת ולכן מפתח יותר בטחון עצמית. 

בנושא של מקצועות ההורים, ישנה הוכחה חזקה לכך שהורי היזם היו בד”כ עצמאים או יזמים בעצמם. עובדה זו נותנת השראה חזקה ליזם. עצמאות וגמישות מוטבעים אצלו מגיל צעיר. 

הורים ליזמים צריכים להיות תומכים ומעודדים עצמאות, השגיות ואחריות. יחסים תומכים אלו נראים כחשובים ביותר עבור נשים יזמיות. נשים יזמיות נוטות לגדול בד”כ במעמדי ביניים או מעמד גבוה, בהם הילדים נמצאים במרכז ונוטים להיות דומים באישיותם לזו של האבא. 

חינוך

רמת  החינוך אצל היזם קיבל גם כן תשומת לב מחקרית. 

למרות שלעתים חושבים שיזמים בעלי חינוך פחות מזה של יתר האוכלוסיה, ממצאי המחקרים מראים שהדבר בהחלט לא נכון. חינוך היה חשוב בהתפתחותו של היזם. למרות שחינוך פורמאלי אינו דרוש על מנת להקים עסק חדש, זה מספק רקע טוב בעיקר כאשר זה קשור לאותו תחום עיסוק או מיזם. 

על אף שקרוב ל-70% מנשים יזמות הן בעלות תואר כלשהו ורבות מהן בעלות תואר אקדמאי, הנושאים הפופולריים ביותר הם אנגלית, פסיכולוגיה, חינוך וסוציולוגיה, כשמעטות מהן בעלות תואר בהנדסה, מדעים או מתמטיקה. גם יזמים גברים וגם נשים יזמיות, העידו על חשיבות ההשכלה הפיננסית, תכנון אסטרטגי, שיווק וניהול. היכולת לתקשר בצורה בהירה בכתב ובעל פה חשובה גם כן עבור כל פעילות יזמית.

ערכים אישיים

קיימים מחקרים רבים שבדקו את נושא הערכים האישיים וחשיבותם ליזם, אך רבים ממחקרים אלו לא הצליחו למצוא הבדלים בין מנהל, יזם לא מוצלח או אפילו מיתר האוכלוסיה בנושא הערכים. לדוגמא, למרות שיזמים נוטים להיות מנהיגים מוצלחים, הדבר אינו מבחין בינם לבין מנהלים מצליחים. מחקרים הראו שליזמים קיימת גישה שונה בנוגע לאופי תהליך הניהול והעסק באופן כללי. אופייה של היזמות, אופורטוניזם מִיסוד ואינדיבידואליות של היזם שונים באופן משמעותי מאלה הקיימים בארגונים ביורקרטים.

אספקט נוסף בערכים של היזם וחשוב מאד עבורו זה נושא האתיקה והתנהגות אתית מצד היזם. בנושא זה יזמים שונים ממנהלים.

גיל

נושא זה נבדק במחקרים בצורה זהירה. בהערכת התוצאות, חשוב להבדיל בין גיל היזמות (גיל היזם משקף את ניסיונו) והגיל הכרונולוגי. ניסיון היזם הוא אחד מהדברים שיכולים לחזות באופן הטוב ביותר את ההצלחה, במיוחד כאשר המיזם החדש הוא מאותו ענף בו יש ליזם ניסיון תעסוקתי. 

בנושא של גיל כרונולוגי, רוב היזמים מתחילים את הקריירה היזמית שלהם בין הגילאים 22-45. באופן כללי גברים יזמים נוטים להתחיל את המיזם המשמעותי הראשון שלהם בתחילת שנות ה-30, כאשר נשים יזמיות נוטות לעשות זאת באמצע שנות השלושים.

ניסיון תעסוקתי

ניסיון תעסוקתי מהווה נדבך חשוב בצמיחה ובהצלחה של מיזם חדש. חוסר סיפוק שנובע ממקום העבודה לעתים מניע את העובד להתחיל מיזם חדש , כאשר ניסיון טכני קודם חשוב בהחלטה להתחיל מיזם חדש.  ניסיון בתחומים הבאים הוא חשוב במיוחד: פיננסי, יצרני, שרותי, פיתוח ערוצי הפצה והכנה של תכניות עסקיות. בנוסף לניסיון ניהול, ניסיון יזמי חשוב גם הוא. רוב היזמים מבהירים שהמיזם המשמעותי ביותר שלהם הוא אינו הראשון. במהלך הקריירה שלהם, הם נחשפו למספר מיזמים ובאמתחתם רעיונות למיזמים נוספים. 

מוטיבציה

מה מניע יזמים לקחת סיכונים  ולהשיק מיזם חדש כאשר יש סיכוי שיכשל? אנשים שחשים נוחות ובטחון במקום עבודתם, בעלי משפחה בה הם צריכים לתמוך, או שמעדיפים את סגנון החיים הנוכחי, לעתים קרובות לא יסכנו זאת לטובת התחלת מיזם חדש. 

מניע אחד הוא רצון היזם להיות בוס של עצמו, זהו מניע גם של יזמים וגם יזמיות. מוטיבציה רבה היא זו שמניעה אותו להתחיל מיזם חדש ומוצלח. כסף והכנסות פוטנציאליות היא הסיבה השניה להתחלתו של מיזם חדש.

מודלים לחיקוי ומערכת תמיכה

אחד מהפקטורים החשובים ביותר שמשפיעים על היזם במהלך הקריירה הוא בחירת מודל לחיקוי. מודלים לחיקוי יכולים להיות הורים, אחים או אחיות, קרובים או יזמים אחרים. יזם מצליח יכול לשמש זרז ליזמים פוטנציאליים. מודלים לחיקויי יכולים להוות גם תומכים או מדריכים במשך ולאחר השקת המיזם. היזם זקוק לתמיכה חזקה ומערכת ייעוץ בכל שלב במיזם החדש. מערכת תמיכה זו היא אולי החשובה ביותר בשלב הסטארט-אפ משום שהיא מספקת מידע, עצות והדרכה בנושאים שונים כמו מבנה ארגוני, השגת משאבים פיננסיים ושיווק. 

רשת תמיכה מוראלית 

חשוב לכל יזם להקים מערכת תמיכה מוראלית של משפחה וחברים. מערכת זו חשובה במיוחד בזמנים קשים, רוב היזמים מצביעים על בני הזוג הנותנים את התמיכה הגדולה ביותר ומאפשרים להם להקדיש זמן רב ומשמעותי ביותר עבור המיזם שלהם. 

גם חברים מהווים מערכת תמיכה מוראלית, הם נותנים סיוע, הבנה ועזרה. יזמים רבים טוענים שהתמיכה שהם מקבלים מהמשפחה הוא המפתח להצלחתם. 

רשת תמיכה מקצועית

בנוסף לעידוד היזמים צריכים עצות והדרכה במהלך הקמת המיזם החדש. סיוע זה יכול להגיע ממדריכים, שותפים עסקיים, או יועצים מקצועיים, כולם מהווים רשת תמיכה מקצועית. רוב היזמים טוענים שיש להם מדריכים שלמלווים אותם במהלך ההקמה. מקור מוצלח נוסף יכול להיווצר על ידי הקמת רשת של עמיתים עסקיים, ספקים, עמיתים לענף שיכולים לספק מידע על התפתחויות חדשות ומידע על הענף. 

על כל יזם ליצור לעצמו רשת תמיכה מוראלית ומקצועית. קשרים אלו מספקים בטחון, תמיכה, עצות ומידע. 

מחקר תרבות- אין אמת הכל זה הבניה חברתית. רונן מרדכי גרין מסביר כי רפלקסיביות של החוקר, הוא מנכיח את עצמו בתוך המחקר. החוקר מודע לעצם ההשפעה של הנוכחות שלו בסיטואציה המחקרית. הוא מודע לכך שהוא מנסה להבין את העולם דרך מה שהוא מנסה להבין את אותה תרבות דרך השתתפות בחוויה. תמיד מעוגן בנקודת זמן ומקום. הדרך בה הוא חוקר את המציאות ותופס את התרבות תמיד מעוגנת בזמן ובמקום. זהות החוקר מאוד רלוונטית במחקרי תרבות. מבלי שנדע שגירץ הוא זה שהיה בבאלי וחקר את התרבות הבלינזית, זה ישפיע על האופן בוא נקבל את המאמר.

הדרך שבה החוקר תופס את המציאות תמיד מעוגנת בזמן ובמקום. זהות החוקר מאוד רלוונטית במחרי תרבות. מחקר תרבותי הוא תמיד איכותני.

כחוקרים זה חשוב לנו כי אנחנו צריכים להבין מאיפה המדע התחיל ואיך נוצרה הגישה התרבותית. אם אנחנו רוצים לעשות מחקר קלאסי מסורתי על איזה שהוא תכנית במחקר פוזיטיבסטי נמדוד את הרייטינג ובמחקר תרבותי יבוא ויתמקד האחד משלושת הקודקוד

רונן מרדכי גרין מפרט כי ניתן להשיב ליו”ר לשכת התיאום של ארגנים הכלכליים בהסתמך על מאמרו של מוטי מירוני: “הדגם אישי מול הדגם הקיבוצי ביחסי עבודה” כדלקמן:

חשוב לומר כי כבר בתחילת מאמרו הוא מציין כי קיימים מחקרים רבים מאוד בתחום ההשוואה בין 2 סוגי הדגמים, כאשר הממצאים אינם חד משמעיים לרוב, וקשה להביאם למכנה משותף בגלל שוני העסקים ומטרתם וכן כי לא קיימים באמת מודלים “טהורים” של אישי וקיבוצי, אלא יותר “הכלאות” שונות, העונות על הצרכים השונים.

מסקירת הספרות בנושא הוא מציג את הקריטריונים העיקריים המשמשים להשוואה בין הדגמים, על אף שלעתים רבות נדמה כי הדגם האישי עדיף על הקיבוצי, אלו הנתונים שעולים במאמרו:

• פריון – בניגוד לעמדתו של יו”ר לשכת התיאום, דווקא הדגם הקיבוצי מציג פריון גבוה יותר, בשיעור של 7%-40% לעומת הדגם האישי. אך בגלל גורם השכר (גבוה בדגם הקיבוצי ב-15%-25% מול הדגם האישי) וכן בגלל ההוצאות להטבות לעובדים (הוצ’ סוציאליות בדגם הקיבוצי גבוהות בכ-36% מהדגם האישי), הרווח במפעל הקיבוצי קטן. במידה והמפעל הינו כמעט מונופול/מונופול בתחום, יוכל לגלגל עלות זו על הצרכנים וליהנות  מפריון גבוה.
• משמעת – תחלופת כוח אדם בדגם הקיבוצי נמוכה ב-40% מהדגם האישי וכן העובדים בדגם זה חווים יותר סיפוק מתנאי העבודה (אך לא מהתפקיד וההנהלה).
• אובדן ימי עבודה כתוצאה משביתות – מוטי מרני מדבר על דגם מס’ 3 בתרשים, שהוא קרוב מאוד מבחינת מאפייניו לדגם קיבוצי מבחינת ההתאגדות (ולדגם אישי מבחינת יחסי עבודה), אך הדגם מעוצב יותר לצרכי ההנהלה, תוך שיתוף פעולה עם עובדים. אם ייבחר שימוש בדגם זה, ניתן למנוע את נזקי השביתה, היות ובמתווה זה העובדים אינם רשאים לשבות, אך זכויותיהם מוגנות ע”י ועד העובדים. הסכסוכים נפתרים באמצעות הליך גישור מסודר.
• גמישות – במאמרו מציע מוטי מטרני חלופה לחלוקה הדיכוטומית קיימת בין הדגם האישי והקיבוצי, באמצעות 4 דגמים שונים. כל אחד מהדגמים נותן פתרון לבעיות השונות הנוצרות לעובד/מעביד בשני הדגמים עיקריים (קיבוצי ואישי). על פי דבריו של רונן מרדכי גרין היות והמחבר מבין כי לכל מקום עבוד מאפיינים יחודיים משלו, “ההכלאות” שהוא מציע בין הדגמים אמורים לתת מענה לניואנסים היחודיים של כל מקום כזה (לעובד ולמעביד).

רונן מרדכי גרין מסביר את כל מה שאתם צריכים לדעת על אשראי דקומונטרי

למה יש אשראי דוקומנטרי? כאשר יש יצרן ויבואן בצדדים שונים של הגלובוס, יש קונפליקט כתוצאה מהמרחק (סחר מקומי לעומת סחר בינלאומי). המכשיר הנפוץ ביותר נקרא אשראי דוקומנטארי, פרק 3 בספר הלימוד. מהם החוזים המרכיבים עסקה הכוללת אשראי דוקומנטארי.  מיהם השחקנים? הקונה והמוכר אשראי דוקומנטארי, למרות שיש לו כמה מגבלות (עקיצות של נוכלים וכו’) הוא הכלי הטוב ביותר למצב כזה.  עסקת היסוד בין מוכר לקונה. בין יתר תנאי העסקה, הקונה מתחייב לספק למוכר אשראי דוקומנטרי בסכום מסוים. כלומר אשראי דוקומנטארי הוא חלק מתנאי היסוד. תנאי מעבר לעסקת מכר רגילה של הסכם בין שני צדדים.

חוזה 1 עסקת היסוד בין המוכר לקונה

חוזה 2- פתיחת האשראי הדוקומנטארי, הבנק של הקונה (הבנק הפותח) מוציא מכתב אשראי לטובת המוכר (המוטב) השחקנים, הקונה והבנק הפותח

חוזה 3- כתב האשראי הדוקומנטארי הבנק הפותח מתחייב כלפי המוכר (המוטב) לשלם את הסכום הנקוב בכתב האשראי כנגד הצגת מסמכים. השחקנים הבנק הפותח והמוכר.

חוזה 4-  העברת מידע מסמכים וכספים. הבנק של המוכר (הבנק המכותב או הבנק המודיע) משמש צינור בין המוכר לבנק הפותח. השחקנים, הבנק הפותח והבנק המכותב.

בהיעדר “חוזה קיום”  חבותו של הבנק המכותב אינה כלפי המוכר. זה אומר שהנק של המוכר הוא רק צינור ולא חב בכלום

חוזה 5- התחייבות לאישור קיום. הבנק של המוכר (הבנק המכותב) משמש גם כבנק מאשר כלי המוכר. הבנק המאשר מתחייב לשלם למוכר את סכום האשראי כנגד המסמכים. השחקנים, הבנק המאשר והמוכר.

כאשר יש “חוזה קיום”, נוצרת חבות עצמאית של הבנק המאשר כלפי המוכר. על ידי כך נוצרת חבות של הבנק הפותח כלפי הבנק המאשר (שנכנס בנעליו של המוכר-המוטב). השחקנים, הבנק המאשר והבנק הפותח.

חוזה 6- (יכול להיות) בנק מכסה. זהו בנק שלישי, המשמש מתווך בין הבנק הפותח לבנק המכותב (אם אין בינים קשר ישיר). תפקידו לשפות את הבנק המכותב על תשלומים ששילם למוכר בעבור הבנק הפותח.

עסקה אחת 4 עד 6 חוזים נפרדים (אך קשורים) מחלוקת משפטית יכולה להיווצר לגבי אחד מהם ולהשליך על העסקה כולה.

לבסוף רונן מרדכי גרין מסביר כי, מימד תרבות נוסף המציין זמן הוא יחס לזמן של טטרומפנארס. הוא מתייחס לעבר, הווה ועתיד בדומה להופשטדה כפי שציינתי לעיל. היבט נוסף אליו מתייחס בהקשר של זמן הוא המשכיות לעומת בו זמניות (sequential versus synchronic). בתרבויות המשכיות, זמן נראה כליניארי ומחולק למגזרים שניתנים לחלוקה ותזמון/תכנון. בתרבויות המשכיות כמו ארה”ב ובריטניה, תכנונים/תזמונים שולטים בעסקים ובחיים הפרטיים של האנשים ובדרך כלל יותר חשובים ממערכות יחסים. לעומת זאת, בתרבויות בו-זמניות, זמן נראה כמעגלי ושאינו ניתן לחלוקה, ומערכות יחסים יותר חשובות מתכנונים/תזמונים. בתרבויות בו-זמניות אנשים עוברים מאירוע לאירוע, ולא מ-deadline ל- deadline. כפי שהראיתי באוריינטציית זמן, נשים בניו יורק קודם מפתחות קריירה ורק לאחר מכן נישאות. כלומר, מתכננות את הזמן שלהן, מתזמנות אותו כך שיקדמו עצמן אישית ואז יפתחו את חייהן האישיים בכך שיקימו משפחה, ועל כן ניתן למקם את התרבות הניו יורקית הזו כתרבות המשכית. ביפן, על פי הכתבה, נראה כי אין תכנון של זמן. האנשים מצופים לעבוד מהבוקר ועד חצות ואין מקום רב לתכנון הזמן שלהם, הוא מתוכנן עבורם. “תרבות עבודה דורשנית…בייחוד הציפייה לעבודה מהבוקר ועד חצות”. זמן נקבע עבורם, ובהתאם לכך חייהם. חשוב מילוי אחר הדרישות במקום העבודה – מערכת היחסים במקום העבודה.

רונן מרדכי גרין מציין כי ניתן לומר כי למרות הבדלים רבים בין תרבויות של יפן וארה”ב ניתן לזהות דמיון מסוים בין התרבויות בנושא ההבדלים המגדריים שיש ביניהן.

רונן מרדכי גרין מסביר כי למידת שפה היא חיונית

אחד הדברים הקריטיים להצלחת המשימה היא הכרות המוצב ובני משפחתו את השפה. מחקרים הראו שיש קשר בין ידיעת השפה המקומית או נסיונות לרכישת השפה, להצלחה בתפקיד המוצבות. ידיעת השפה המקומית , בהכרח תביא להשתלבות טובה יותר בתרבות המקומית, הקשר עם האוכלוסייה , הנגישות למידע המקומי , הבנת אמצעי התקשורת ותצמצם את הלחץ של המוצב החדש בסביבתו.

יש חשיבות מעבר ללמידת השפה, גם ללימוד סלנג מקומי, וראוי שהחברה השולחת תכשיר את שתי המועמדות גם ברובד זה של השפה.

במקרה של המוצבת לארה”ב המצב קל יותר, מאחר ןאנגלית זו שפה שבדרך כלל מוכרת ונלמדה. בכל מקרה, רצוי להעביר את המוצבת הכשרה נוספת בשפה כדי שתשלוט בה ברמה גבוהה שתאפשר השתלבותה המלאה בחברה (אני יוצאת מנקדת הנחה שהמוצבת עוברת לחברה שבה שפת היום יום היא אנגלית ולא סניף של ישראלים בלבד).

המוצבת ליפן, גם אם עתידה לעבוד בחברה בינלאומית ששפת היום יום בה היא אנגלית, צריכה לקבל הכשרה מתאימה לדיבור בשפה היפנית, לפחות ברמה שתאפשר לה השתלבות בחיי היום יום, בעבודה ומחוצה לה (קניות, בנק).

סגנונות תקשורת

יש להכשיר את שתי המועמדות בסגנונות התקשורת הנהוגים במדינות אליהן הן נוסעות. מדובר בנושאים כמו צורת העבודה בצוות , תקשורת נהוגה עם ממונים וכפיפים.  ע”פ רונן מרדכי גרין תקשורת עם נותני שירותים (יחס חברי למנקה ? למגישת הקפה ?). האם יש נושאים שהם טאבו במדינת היעד, ויש להיזהר בדיבור עליהם.  ככל שהמידע על ההרגלים המקומיים יהיה רב יותר, סביר שיתקלו בפחות קונפליקטים או אי הבנות מיותרות במדינה החדשה.

שפה

אחד הדברים הקריטיים להצלחת המשימה היא הכרות המוצב ובני משפחתו את השפה. מחקרים הראו שיש קשר בין ידיעת השפה המקומית או נסיונות לרכישת השפה, להצלחה בתפקיד המוצבות. ידיעת השפה המקומית , בהכרח תביא להשתלבות טובה יותר בתרבות המקומית, הקשר עם האוכלוסייה , הנגישות למידע המקומי , הבנת אמצעי התקשורת ותצמצם את הלחץ של המוצב החדש בסביבתו.

על פי רונן מרדכי גרין יש חשיבות מעבר ללמידת השפה, גם ללימוד סלנג מקומי, וראוי שהחברה השולחת תכשיר את שתי המועמדות גם ברובד זה של השפה.

במקרה של המוצבת לארה”ב המצב קל יותר, מאחר ןאנגלית זו שפה שבדרך כלל מוכרת ונלמדה. בכל מקרה, רצוי להעביר את המוצבת הכשרה נוספת בשפה כדי שתשלוט בה ברמה גבוהה שתאפשר השתלבותה המלאה בחברה (אני יוצאת מנקדת הנחה שהמוצבת עוברת לחברה שבה שפת היום יום היא אנגלית ולא סניף של ישראלים בלבד).

המוצבת ליפן, גם אם עתידה לעבוד בחברה בינלאומית ששפת היום יום בה היא אנגלית, צריכה לקבל הכשרה מתאימה לדיבור בשפה היפנית, לפחות ברמה שתאפשר לה השתלבות בחיי היום יום, בעבודה ומחוצה לה (קניות, בנק).

רונן מרדכי גרין מסביר כי טכנולוגיה מבוססת לחברות גלובליות מבוססות טכנולוגיה שבוחרות להשתמש באסטרטגית מיזוגים ורכישות על מנת להגדיל את הסיכויים שלהם לשרוד ולהישאר עצמאיות ביחס לחברות שאינן משתמשות באסטרטגיית מיזוגים ורכישות.

בשנותיה הראשונות, חברה גלובלית מאופיינת בהיקף מוצר צר וממוקד בשוק גיאוגרפי צר. הספרות טוענת כי נתיבי צמיחה נעים באופן מסורתי לאורך שני צירים: היקף המוצר וההיקף הגיאוגרפי. יחד, שני צירים אלה יוצרים אפשרויות צמיחה שונות. חברות גלובליות המבוססות על טכנולוגיה מצליחה, עם זאת, לעתים קרובות דבקות במסלול בודד של צמיחה ולא משלבות אפשרויות שונות כי יש להן משאבים נדירים יחסית, שהינם ספציפיים ליישומים מסוימים, ולכן היכולת שלהם להעביר משאבים בין היישומים מוגבלים מאוד. המחסור במשאבים מגביל את החברה בהיקף הפעילות הרחבה בה היא יכולה להמשיך בתקופת זמן נתונה בגלל מגבלות של נכסים פיזיים כמו גם בלתי מוחשיים, כגון ניהול זמן. לכן, יהיה עליה לבחור במסלול שינצל את משאביה בצורה הטובה ביותר.

בגלל ההתבגרות המחזור החיים של המוצר ואפילו מחזור החיים בתעשייה, והעובדה שמחזורי החיים בתעשייה הופכים להיות יותר קצרים, במיוחד בתעשיות ההיי-טק, חברות מבוססות טכנולוגיה חייבות לעתים קרובות לשדרג את המוצרים שלהם, במיוחד כשמופיעות טכנולוגיות וממשקים חדשים, יצירת הצורך לשדרוג מתמיד ועדכון קו המוצרים. לפיכך, רונן מרדכי גרין טוען שחברות מבוססות טכנולוגיה אשר רוצות להישאר עצמאיות, חייבות להשקיע את משאביהן בראש ובראשונה בעדכון קו המוצרים, שדרוגים, והעדכונים שלהם, וחייבות להגדיל את מספר המוצרים שהם מציעות. מוצרים אלה עשויים להיות מוצרים משלימים לקו המוצרים הקיים שלהן, הקשור למוצרי הליבה שלהן, או לספק פתרונות שונים, שאינם קשורים למוצרי הליבה שלהן.

חברות היי-טק גדולות משתמשות לעתים קרובות באסטרטגית  מיזוגים ורכישות על מנת להרחיב את קווי המוצרים שלהן. אנו חושבים כי המהירות הגבוהה של החדשנות והשינויים הטכנולוגים מעודדים  חברות גלובליות המבוססות על טכנולוגיה להשתמש באסטרטגיה דומה על מנת לשרוד בסביבה התחרותית. חברות גלובליות יכולות להשתמש ברכישות כדי להרחיב, לשפר, ולהרחיב את המשאבים והיכולות שלהם באופן דומה לחברות גדולות מבוססות טכנולוגיה. כפי שרונן מרדכי גרין ציין, חברות גלובליות צעירות נוטות להתמקד בנישות הגלובליות בהן הן מציעות מוצר מאוד ספציפי. עקב מחזורי החיים של המוצר, מתמקדות חברות אילו בחיפוש דרכים על מנת לשרוד ולהמשיך לצמוח על ידי הרחבת קווי המוצרים שלהם; מיזוגים ורכישות מאפשרות לפירמות קטנות יחסית לרכוש מיומנויות טכניות ויכולות טכנולוגיות שאין להם, ומאפשרות להם לקבל גישה מהירה יותר למשאבים הדרושים כדי להמשיך ולפתח מוצרים וטכנולוגיות נוספות.

רונן מרדכי גרין מסביר באיזו מידה (אם בכלל) מנבאים מאפייני – אישיות של היזם את הצלחתו העתידית של המיזם החדש? פרט/י באמצעות דוגמא מישראל או מחו”ל. מאפייני אישיות של היזם אינם תנאי חובה ואינם מנבאים בהכרח את הצלחתו העתידית של המיזם החדש. מחקרים שונים מראים שרוב היזמים חולקים מאפייני אישיות דומים, במינונים ובדגשים משתנים. כגון: משפחתיות, חינוך, תחום אקדמאי, ערכים אישיים, באשר לגיל הביולוגי ולשנות הניסיון של היזם בתחום, נראה כי שנות הניסיון מנבאות טוב יותר מהגיל הביולוגי של היזם. ניסיונו המקצועי אף משמש מניע ליצירת המיזם, כמו חוסר סיפוק, רצון באתגר ובקידום. ובנוסף מסייע בתחומי הניהול, המימון, הפיתוח, השיווק ועוד. אך אינם יכולים להצביע על הצלחת המיזם. הצלחתו תלויהבגורמיםרבים שחלקם חיצוניים, כגון ביקוש למוצר/שרות שפיתח היזם, תיזמון הקמת המיזם וגורמים נוספים הכוללים סיכונים בלתי צפויים, תחרות חזקה מאד ושינויים כלכליים לאומיים וגלובליים שעלולים לפגוע במיזם. דוגמא – שחר וייסר, מייסד ומנכ”ל חברת גט (לשעבר גט טקסי). נולד ברוסיה ועלה לארץ לבד בגיל 16 ונכנס לפנימייה. בתור נער בודד במדינה חדשה, לא חלם שיהיה מנכ”ל חברה גדולה, עם אחריות רבה ומיליונים בבנק. בהמשך חייו למד לתואר ראשון במדעי המחשב. היום בן 42, גרוש +1. לפני מספר חודשים חברת גט רכשה את חברת ג’ונו – אפליקציית נסיעות נוספת אשר מתחרה באובר וליפט הגדולות, במחיר של 200 מיליון דולר. השאיפה של וייסר היא לעלות ולהצליח ולשלוט בנסיעות בכל העולם. כתבות: עסקים בבעלות נשים לא צומחים אבל שורדים, עסקים בבעלות נשים נופלים בביצועיהם מגברים אך בעלות שרידות גבוהה יותר. חשיבות המאמר היא ניפוץ תקרת הזכוכית הקשור בתגמול נשים מול גברים לאחר בדיקה אמפירית. נשים בישראל מדרגות את המיומנות השיווקית שלהן גבוה מהפיננסית כמו כן בתחום החדשנות ובמתן שירות. שיעור השרידות הגבוה אצל נשים נובע ממנטאליות של הימנעות מסיכונים גדולים. גברים לעומת נשים רואים ברווחיות גבוהה וצמיחה מהירה מאפיינים להצלחה. ע”פ רונן מרדכי גרין עסקים בבעלות/ניהול נשים מתקשים להפוך ולפרוץ לעסקים גדולים בד”כ בגלל העדר מיומנויות פיננסיות אצל היזמיות (על פי המחקר חלק מהיזמיות בכלל לא מעוניינות להגיע לממדים גדולים). יותר מ-90% נשואות ו-70% אימהות מדגיש את החשיבות בין האיזון הפנימי למיזם החדשני. פי שניים יזמים מיזמיות בישראל, בישראל בשנת 2004 היה שיעור הגברים המעורבים בפעילות יזמית כמעט כפול מזה של נשים.מעניין לציין כיבישראל חלה עליה משמעותית בשיעור הנשים בעלות עסקים. בין 2002 ל2004 לעומת זאת, חלה ירידה בשיעור היזמות בקרב הגברים בישראל. ממצא זה מפתיע וההסבר לו נעוץ גם הוא בהבחנה בין שני טיפוסי היזמות. הסבר אפשרי, חלק מהמדינות שבהן נרשם שיעור גבוה של יזמות מתאפיינות ברמה גבוהה של יזמות מתוך אילוץ. ניתן להניח כי מגבלות הדוחפות אנשים לתחומי היזמות מתוך אילוץ יאפיינו יותר את הנשים מאשר את הגברים. יחד עם זאת יתכן כי העלייה בהיקף הפניה להקמת עסקים בקרב נשים, משקפת גם מגמות רווחות במדינות רבות של צמיחה גדולה במספרן של נשים יזמיות בעלות עסקים. יזמות נשים ישראל וקנדה מאמר דפנה קריב מחקר שבחן נשים יזמיות ישראליות וקנדיות ניסה לאמוד אם קיימים ביטויי יזמות שונים בין המדינות, או שמודל היזמות הנשית שריר וקיים בשתי המדינות הללו. קיים דמיון רב בין ישראל לקנדה במונחי היזמות – אלה שתי מדינות מאוד יזמיות, המאופיינות ביזמות פיתוחית ופחות ביזמות אילוצית (יזמות של אין-ברירה). שיעור הנשים היזמיות – יחסית לשיעורן בעולם – בינוני עד גבוה, ושתי המדינות מתקדמות מאוד מבחינה טכנולוגית. האם קיימים מודלים שונים של יזמות נשית? התשובה לפי ממצאי מחקר זה היא שקיימים מודלים שונים אך ישנה הסתייגות. מאחר שכיום הנטייה היא לבחון את “השורה התחתונה”, אזי ניתן למצוא דמיון רב בתוצאות העסקים הנשיים. עם זאת, נקודת הפתיחה של יזמיות ישראליות וקנדיות היא שונה (רמת השכלה גבוהה יותר וניסיון מקצועי מועט יותר) וכך גם ההדגשים תוך כדי ניהול העסק היזמי. מחקר עומק בינלאומי חדש: פערים גדולים ברמת היזמות – מחקר המגלה כי בין מגזרי האוכלוסייה השונים בישראל קיים שוני רב בשיעורי היזמות  בין גברים לנשים. היחס בין גברים לנשים במגזר היהודי הוותיק הוא: 1:2 כלומר, יזמית אחת על כל 2 יזמים גברים. עוד עולה מהמחקר כי במגזר עולי חבר העמים הפער בין הנשים היזמיות לגברים היזמים הוא הנמוך ביותר באוכלוסייה הישראלית, כאשר באוכלוסייה הערבית, רמת יזמות הנשים נמצאת בפיגור רב לעומת עולי חבר העמים והישראלים הוותיקים. כמחצית הישראליות שנדגמו, הן בעלות תואר ראשון, לעומת כחמישית מהקנדיות, בעוד ניסיונן המקצועי של הקנדיות גבוה (5 שנים) מזה של הישראליות (3 שנים). כשני שלישים מהקנדיות הגיעו ליזמות מעיסוק ניהולי קודם לעומת כמחצית הישראליות שנדגמו. כשלושה רבעים מהיזמיות הישראליות – לעומת כמחצית הקנדיות – נשואות, ואילו למחצית היזמיות הישראליות 2-3 ילדים בעוד לשליש היזמיות הקנדיות שני ילדים. הישראליות נוטות פחות לחבור לשותפים, ומתוך הדיווחיםישלהן 1-2 שותפים,בדרךכללנשים,בעודלקנדיות2-3 שותפים ללא הבדלי מגדר.